אני הרי צברית ילידת הארץ, הורי ילידי הארץ, מתוך 4 סבים וסבתות רק אחת (סבתא שושי כפרה עליה) נולדה בפולניה. השאר לא. ובכל זאת לכל מקום שאני מגיעה הכינוי "פולנייה" מיד נדבק אלי.

אני ענת, בת 47, נשואה באושר לארז, פלוס שלושה בגילאים 12 עד 19 (נועה, תמיר ויותם), פלוס שתיים על ארבע עם זנב (ניטו ורומבה), טבעונית מטעמי מצפון (לא אקטיביסטית ולא מטיפה), בעלת עסק עצמאי מתחום החינוך ("הפרופסור הלא מפוזר"), צרכנית תרבות (ספרים, הצגות, הופעות, סרטים) ומטיילת בארץ ועולם בכל הזדמנות (ותודה לאלוהי הלואו קוסט).

כאן, בבלוג של הפולנייה עושה חיים, אני מצלמת את מחשבותיי, וכותבת את תמונותיי.
כאן אני משתפת אתכם בעזרת שתי אהבות גדולות שלי, כתיבה וצילום, בחוויות, טיולים, הגיגים וכל מה שרץ לי בעין, בראש ומגיע בסופו של דבר לאצבעות המקלידות.

החיים (של כולנו) לא תמיד תותים וגם אני ידעתי תקופות מאתגרות יותר ופחות, אבל אם יש משהו שתמיד אפיין את ה"חיים" שלי זה הצורך הקיומי לעשות אותם עשירים ומהנים. זה לא שאני אופטימיסטית חסרת תקנה (בכל זאת פולנייה) אבל אני ללא ספק אוהבת את החיים!

אם בעקבות קריאת הבלוג שלי, גם אתם תעשו חיים ותאהבו אותם יותר, אהיה הפולנייה המאושרת ביותר בעולם!
אני לא פוחדת מעין הרע, אני מוקפת באנשים אהובים והבית שלי תמיד מואר, כי לשבת לבד בחושך זה לגמרי 2018!