אתם מכירים את זה שאנחנו עושים הכול כדי שהילדים שלנו יאכלו ירקות? (חכו, כבר נחזור לענייני חו"ל). אני, לדוגמה, ניצלתי את העובדה שהילדים שלי מאוד אהבו לאכול מרק, ובזמן הבישול הייתי מפוררת גזר וקישוא במים של המרק כך שעל אף שלא ראו אותם, הרווחתי את הערכים התזונתיים של הירקות!

אותו הדבר קורה עם העשרה ותרבות בחו"ל. כל מה שאתם צריכים זו מעט יצירתיות, ולהכיר את הילדים שלכם. קחו לדוגמה את המוזיאון שנמצא בביתו האחרון של לאונרדו דה וינצ'י – Chateau du Clos Luce, באזור עמק הלואר שבצרפת. בתור מעריצה של לאונרדו היה לי ברור שאני רוצה לבקר במקום, ובאותה נשימה גם ידעתי שתהיה לי חזית אופוזיציונרית מצד הילדים. בשל כך החלה מחלקת הקד"ם שלי בעבודה. באותה תקופה שיחקו הילדים שלי (כמו שלכם, סביר להניח) במשחק המופת פורטנייט. לא שאני מבינה גדולה בזה (אף לא קטנה), אבל את קולות הלחימה והנשקים לא יכולתי שלא לשמוע, ואיזה מזל שלאונרדו הגאון היה (בין היתר כמובן) ממציאו של הטנק הראשון כמו גם מכונת ירייה ועוד מיני כלי לחימה טכנולוגיים וחדשניים (בזמנו). אינכם יכולים לשער בנפשכם את עוצמת ההתרגשות שלהם מכך שהם יוכלו לספר לחברים שלהם שהם ביקרו בבית של ממציא מכונת הירייה. זה היה היסטרי! וכמובן, גם העובדה שבעיירה שבה נמצא המוזיאון יש חנות מקרונים ידועה הוסיפה התרגשות גדולה וציפייה לביקור.

מחלקת הקד"מ שלי עובדת בכל טיול וטיול. אני בוחרת את האנקדוטות שרלוונטיות לילדים שלי, ואני משווקת להם את המקום דרך העיניים שלהם. כמובן, לרוב הדברים אני מנסה למצוא תארים מרשימים ואטרקטיביים, וכך, כשהיינו בפארק הפרטורוסקפ, באותו טיול בעמק הלואר, סיפרתי להם שבפארק הזה ביקרו יותר מ-40 מיליון מבקרים מאז הקמתו, שבטירת ואלנסה Château de Valençay ישנו מבוך העץ הגדול ביותר בצרפת (וואו! בכל צרפת), ושבעיירה בלואה  (Blois)חיו בעבר שבעה מלכי צרפת (לא אחד, לא שניים וגם לא שלושה. שבעה מלכים!). העובדות נכונות לחלוטין! אני פשוט בוחרת מה להדגיש, כדי שהחוויה של כולנו תהיה מהנה ומשמעותית.

חו"ל עם ילדים זה לא רק פארקי שעשועים. אפשר בהחלט ליהנות יחד איתם ממוזיאונים, מתערוכות, מעיירות קטנות, מנופים ועוד.
תמצאו את "המרק" שהילדים שלכם אוהבים, ותפוררו לתוכו את ה"גזר" וה"קישוא" שחשובים לכם.

The post איך קרה שיצאנו ממוזיאון והילדים אמרו "כיף!" appeared first on הפולנייה עושה חיים.

מסעדת הרדוף, של יוטקה הרשטיין, בהרדוף:
מהשנייה שצועדים בשביל לכיוון המסעדה מתמלאים באנרגיות מדהימות. בית כתום צמוד קרקע גם גג רעפים וחלונות טורקיז, טובל בירוק ובשקט נעים קיבל את פנינו. וכשנכנסים פנימה, נכנסים לתוך ממלכה קסומה, רומנטית וכל כך יפה שרק לאחר שפוגשים ומכירים את יוטקה, מבינים שכל המסעדה היא פשוט השתקפות של האישה המיוחדת הזאת.

יוטקה הראתה לנו את התפריט ורק בכאילו נתנה לנו את האפשרות לבחור את המנות, תוך כדי שהיא מחליטה עבורנו מה נזמין ומה נשתה: קנקן לימונדה מעץ הלימונים שבחצר, עלה מנגולד ממולא באורז ואגוזים, סלט ירקות עם רימונים, קציצות שקדים ומחבת אידונזי עם ירקות ואורז.

השירות היה אישי, נעים, קשוב, מהיר. המקום יפהפה. והאוכל… אלוהי!
גם הלא טבעוני שלי וגם אני נהנינו מכל ביס וביס!

תוך כדי המנות ובין לבין יוטקה שוחחה איתנו, היה בנינו חיבור אנושי ומקסים. למדנו מעט על הילדות שלה בתור יהודיה הונגריה שגדלה ברומניה (ממש על הגבול), על האחיות הקטנות שלה וההורים שלה. והיא למדה מעט עלינו, על הילדים ועל העיסוק שלנו.
היא כל כך התרגשה לשמוע שזה יום ההולדת של ארז ושהוא בא איתי למסעדה טבעונית. היא אמרה שזאת אהבה אמיתית! דיברנו על זוגיות ויוטקה סיפרה לנו שאחד הדברים הכי חשובים בזוגיות בריאה ויציבה זה להשאיר את האגו מחוץ ליחסים ולהיות קשובים וסבלניים. טיפול זוגי ואוכל טעים- סטארט אפ היסטרי!

הנוהל  של להראות לנו את התפריט אבל להחליט בשבילנו התקיים גם בקינוחים, והנוהל של אוכל אלוהי נשמר אף הוא! אני אכלתי טירמיסו על בסיס אגוזים וארז עוגת גבינה. (רוב המנות טבעוניות אבל יש גם מעט מנות צמחוניות).

יוטקה כתבה ספר בישול שהיא מאד גאה בו. היא נתנה לי לראות אותו וכשראתה את ההתלהבות שלי, החליטה לתת לי אותו במתנה עם הקדשה.

סיפרתי לה שאני כותבת בלוג ושאין לי ספק שהחוויה היום תהיה לזיכרון נעים בפוסט שלי, אז היא ביקשה ממני שאשתף את הסיפור שמופיע בספר שלה, "הוורדים של אמא".

אז אין דבר כזה "במקרה", כי מהרגע שצעדנו בשביל המסעדה הבנו שהיינו צריכים להגיע לשם היום.

עשו לכם יום כייף ובקרו את יוטקה המקסימה.

מסרו לה ד"ש מאיתנו.

מסעדת הרדוף

The post ככל הנראה אין כזה דבר "במקרה" בחיים. appeared first on הפולנייה עושה חיים.

מצ"ב הכתובת (עבור נהג ה uber):
Museum of King Jan III's Palace at Wilanów
ul. Stanislawa Kostki Potockiego 10/16

The post הפולנייה בפולנייה- האם העולם יקרוס לתוך עצמו?! appeared first on הפולנייה עושה חיים.

אתמול, 10:30 בבוקר: קוראים לה חנה (האנה) כהן. היא ניצולת שואה בת 82. נולדה וגדלה בבודפשט מאז ומתמיד. היה לה אח שעלה לארץ וגר בתל-אביב. היא ביקרה אותו מספר פעמים. היא מדברת עברית ממש טוב. אח שלה נפטר. היא מספרת שהיא לבד בעולם. Stop. הסרט רץ אחורה מהר לאותו היום בשעה 08:30 בבוקר. אנחנו בדירה שלנו מתארגנים ליציאה. מעט מעונן, אבל לא מספיק כדי שנצא מהדירה עם מעילים. ירדנו לרחוב והלכנו לכיוון תחנת הטראמפ, ומצעד לצעד אנחנו מבינים שמזג האוויר היום דורש מעילים. ארז והילדים נשארו בתחנה שממנה היינו צריכים לצאת ליעד הטיול הראשון שלנו לאותו היום (גבעת גלרט) ואני חזרתי למלון דירות שלנו במטרה להביא לכולנו מעילים. בעודי חוזרת עמוסת 6 מעילים לכיוון התחנה אני מבחינה שאישה מבוגרת משוחחת עם ארז. לא העליתי על דעתי שהיא מבינה עברית, ואמרתי לנועה'לה עם חצי חיוך "אני עוזבת אותו לשנייה וכבר מתחילות איתו נשים?!". אבל אף אחד לא שמע את הבדיחה השנונה שלי. כולם, כולל הילדים, הקשיבו למשפטים הקצרים (בעברית) אך הכואבים של האנה כהן:

"קוראים לי האנה. אני בת 82. אני חולה. הפנסיה צריכה להכנס רק עוד שבועיים. אני מתביישת לבקש. אין לי כסף לאכול. אני לבד בעולם. כל מה שתתנו יעזור לי. אני מתביישת".

ארז שאל אותה כמה כסף צריך כדי לחיות כאן חודש בכבוד, היא ענתה והוא נתן. הוא דמע. היא הייתה בהלם! אני כבר מכירה את לב המרגרינה של הטיפוס המחוספס שלי. אמרנו שלום להאנה, איחלנו חג שמח ועלינו לטראמפ.
משהו בי היה לא רגוע וסירב להבין שבזאת תמה עזרתנו לאישה הכי בודדה שפגשתי בחיי. אמרתי לארז שנרד לקחת ממנה פרטים ואולי נעזור לה מהארץ. ארז היה משוכנע שיש עוד הרבה זמן עד שהטראמפ יתחיל לנסוע ולכן הוא ויותם נשארו על הטראמפ ונועה, תמיר, זיו ואני ירדנו לדבר שוב עם האנה בתקווה לקבל ממנה פרטים נוספים. אבל האנה טענה שאין לה מספר טלפון או כתובת קבועה, אין לה אף חבר או חברה שיכולים לשמש כאנשי קשר עבורה. ניסיתי לבקש ממנה מספר זיהוי או כל פרט קיומי אחר, אבל אין לה כל אמצעי קשר קבוע איתו נוכל לתקשר איתה. כפי שאתם מכירים אותנו ואת שגרת הטיולים המצחיקה שלנו… במהלך השיחה עם האנה דלתות הטראמפ נסגרו וארז (ביחד עם הארנק, התיק, הכרטיסים…) נופף לנו לשלום מבעד לחלון. לאחר התאוששות קלה ותאום בווטסאפ עם ארז לגבי המשך המסלול, נפרדנו מהאנה לא לפני שבקשתי לצלם אותה. הרגשתי שאני חייבת הוכחה לכך שהיא באמת קיימת! זה נראה שהיא רוח על פני הכדור שלנו. זה נורא לכתוב את זה, אבל נוכחותה או אי נוכחותה לא תשנה לאף אדם כלום בעולם הזה.
מנקודה זו היום שלנו קיבל משמעות אחרת. היינו ב-2 אנדרטות מצמררות לזכר הנספים בשואה האכזרית שהתחוללה בהונגריה, טפסנו לגבעת גלרט שבפסגתה מתנוסס פסל השחרור משלטון הנאצים, בקרנו בבית הפרלמנט, בבית השטרודל ועשינו שייט על הדנובה היפה.
היינו תיירים מאושרים אבל עם צביטה בלב. היום אשוב לאותו מקום לחפש אותה. אני צריכה עוד הוכחה שהיא קיימת. אני צריכה עוד ניסיון לעזור לה.

15/10/2019-

אמנם עברו יותר משנתיים, אבל הגורל של האנה, והעובדה שלא יכולנו לעזור לה יותר, לא נותן לי מנוח. אני מפרסמת שוב את הסיפור הלא יאומן הזה, ומבקשת מכל מי שמטייל ברחובות בודפשט לפקוח עיניים ולנסות לאתר את האנה כדי שנוכל לעזור לה להבין שהיא לא חייבת להיות לבד.

שיתופים יתקבלו בברכה.

The post קוראים לה חנה, האנה כהן, והיא האדם הכי בודד בעולם! appeared first on הפולנייה עושה חיים.

אתרים מרכזיים ונהר ולטאבה

קצת קולטורה עוד לא הרגה אף אחד

האי קמפה, ונציה של פראג

חנויות קטנות ויפהפיות

הגן הקסום!
Palace Gardens Below Prague Castle (Palácové zahrady pod Pražským hradem)

The post פראג בשניים- פרק 2 ואחרון appeared first on הפולנייה עושה חיים.

מפה לשם, עשיתי הזמנה מהירה ברגע האחרון של טיסות ומלון. החו"לים שלנו כמעט תמיד זולים. נקודות, מבצעים, הטבות… איך שהוא ההיסטוריה שלי בתור סוכנת נסיעות עוזרת לי, בשילוב הגמישות שיש לעצמאיים וכנראה גם קצת אלוהי המזל.

הזמנתי לנו מלון חביב, 5 כוכבים, במרכז העיר, אבל ליבי למעשה היה נתון למלון מפואר שממוקם במרכז של מרכז העיר, מפנק, יוקרתי, עם בר, מסעדת מישלן, ספא ועוד המון הפתעות. יש לו בוקינג 9.5 מ 7,000 או 70,000 אורחים … לא זוכרת את הכמות, אבל זוכרת שמאד התרשמתי.

בכל יום נכנסתי לבדוק אם הכשפים שאני עושה למחיר המלון עוזרים, ובכל יום מחדש התאכזבתי. עד שיום לפני הטיסה קיבלתי התראה מבוקינג שיש מחיר סודי למלון! במהרה נכנסתי לאתר ונדהמתי לגלות שהמלון ההורס במחיר כמעט זהה למלון החביב שהזמנתי. עצרתי את נשימתי בטרם המבצע ייעלם, הזמנתי את המלון היוקרתי במחיר לא יוקרתי, אמנם עם דמי ביטול מלאים ותנאים מחמירים אחרים, אבל זה היה יום לפני הטיסה כך שלא היו לי תוכניות לשינויים. וכך הלכתי לישון מאושרת עד הגג, גאה ביכולות הכשפים שלי, ובעיקר מצפה בקוצר רוח להתפנק. למחרת בבוקר המלון המפנק התחיל להפתיע! הם שלחו לי WELCOME MAIL עם הסבר על המלון, שירותי הסעה משדה התעופה, מה מצפה לי, איזה אוכל אני רוצה ועוד… ובסוף הם ציינו שהם בחרן עבורי את חדר הסינגל הטוב ביותר שלהם! חדר סינגל?!?! אכן. בירור מול האתר של בוקינג הבהיר לי שההזמנה במלון היוקרתי שהזמנתי בלי יכולת לבטל ולשנות דבר, במחיר מבצע היא לאדם אחד! ולא שניים! בהיסטריה צלצלתי לבוקינג , והם התקשרו למלון, שאמרו שהם מבינים שנעשתה טעות בתום לב, ולכן הם ישנו לנו את החדר לזוגי, במחיר סימלי של 20 יורו ללילה!!! אללי המלון היוקרתי הזה!

הפעם באמת בקיצור, הגענו למלון, והוא עונה על כל הציפיות ומעבר לכך, הם שדרגו אותנו לחדרי ה DLX שלהם בקומה האחרונה, ליוו אותנו עד לפתח הדלת, פתחו לנו את הדלת, הסבירו על הפעלת כל המכשירים בחדר, הביאו לנו יין, עוגה ופינוקים, מחייכים בלי הפסקה ונותנים לנו הרגשה שאנחנו האורחים היחידים, והכי חשובים בעולם! איזו תודעת שירות מעולה! יש לציין שהפרגים והפרגיות אנשים גבוהים מאד, יפים, דוברי אנגלית שוטפת, חייכנים… בקיצור, לשם שינוי אין תלונות! ואם כל זה לא מספק, גולת הכותרת של המלון זה הבר שלהם. כל משקה מוגש עם אפקטים והצגות… אני שתיתי משקה ג'יני, וארז את משקה המלך. ראו תמונות כדי להבין באיזה לה לה לנד אנחנו חיים לימים הקרובים.

The post פראג בשניים פרק 1: טעות בתום לב appeared first on הפולנייה עושה חיים.

אני ענת, בת 47, נשואה באושר לארז, פלוס שלושה בגילאים 12 עד 19 (נועה, תמיר ויותם), פלוס שתיים על ארבע עם זנב (ניטו ורומבה), טבעונית מטעמי מצפון (לא אקטיביסטית ולא מטיפה), בעלת עסק עצמאי מתחום החינוך ("הפרופסור הלא מפוזר"), צרכנית תרבות (ספרים, הצגות, הופעות, סרטים) ומטיילת בארץ ועולם בכל הזדמנות (ותודה לאלוהי הלואו קוסט).

כאן, בבלוג של הפולנייה עושה חיים, אני מצלמת את מחשבותיי, וכותבת את תמונותיי.
כאן אני משתפת אתכם בעזרת שתי אהבות גדולות שלי, כתיבה וצילום, בחוויות, טיולים, הגיגים וכל מה שרץ לי בעין, בראש ומגיע בסופו של דבר לאצבעות המקלידות.

החיים (של כולנו) לא תמיד תותים וגם אני ידעתי תקופות מאתגרות יותר ופחות, אבל אם יש משהו שתמיד אפיין את ה"חיים" שלי זה הצורך הקיומי לעשות אותם עשירים ומהנים. זה לא שאני אופטימיסטית חסרת תקנה (בכל זאת פולנייה) אבל אני ללא ספק אוהבת את החיים!

אם בעקבות קריאת הבלוג שלי, גם אתם תעשו חיים ותאהבו אותם יותר, אהיה הפולנייה המאושרת ביותר בעולם!
אני לא פוחדת מעין הרע, אני מוקפת באנשים אהובים והבית שלי תמיד מואר, כי לשבת לבד בחושך זה לגמרי 2018!

The post לא ברור לי למה כולם אומרים שאני "פולנייה". appeared first on הפולנייה עושה חיים.

סיכום 15 ימי טיול משפחתי, בשבוע הראשון של אוגוסט.

הרכב: זוג הורים (במחצית השנייה של החופש, כך שהמצב שלהם לא משו') + 3 מתבגרים בררנים בגילים 12 עד 18.

• 29/7/19- נחיתה בשעות הבוקר בסופיה (טיסת אל על), לקיחת רכב מ-HERTZ (כולל שדרוג לרכב SUV 7 מקומות) ונסיעה לחנות VIVA הקרובה לצורך רכישת 5 סימים מקומים בעלות של 15 לב (30 ₪) ל-15 מגה גלישה.

כדי להגיע לחנות (שנמצאת בקניון THE MALL, 7 דקות נסיעה משדה התעופה. יש במקום חניה חינם לשעתיים ראשונות) הורדתי מבעוד מועד בבית מפה OFFLINE שהובילה אותנו בצורה מושלמת לקניון. המפה OFFLINE מתפקדת ממש כמו המפה ONLINE עם הוראות קוליות בעברית ותמונת דרך ברורה. לאחר רכישת הסימים ועוד כל מיני… נסענו ליעד הראשון שלנו: עיירת הסקי בורוביץ.

הנסיעה לא ארוכה, כשעה ורבע, והיא עוברת בדרך מהממת לאורכו של אגם עצום ISKAR. יש מלא פינות חמד לאורך הדרך, חופים, בתי קפה, שדות ועוד.

עצירה בעיר SAMOKOV הנמצאת למרגלות היעד הראשון שלנו. עיר נחמדה עם פארק (יותר נכון גינה גדולה ומרשימה) עם אגם מלאכותי קטן עם ברבורים, בית קפה, סופר BILLAמסעדות מקומיות ועוד.

הגעה למלון שלנו, קבלת חדרים וירידה לארוחת ערב במלון.

לאחר ארוחת הערב יצאנו לטייל במדרחוב של בורוביץ. המקום נחמד מאד, קטן, דוכני מזכרות למיניהם, סופר קטן, הרבה בתי קפה בסגנון 'אפרה סקי'. ישבנו בבר SANGARIA עם בובי ואשתו, שתינו איתם וסיימנו יום ראשון עמוס ומהנה.

לילה ראשון- לינה בבורוביץ

• 30/7/19- בשל תחזית גשומה לאותו יום שינינו מעט את התוכניות ונסענו למנזר רילה. הדרך עצמה לא פשוטה עם המון מהמורות ובורות (הבנו למה קוראים לבורוביץ כך- על שם כמות הבורות שיש בכבישים 🙂 ). הנסיעה ארכה כשעתיים כולל פקקים. אבל אלו היו שעתיים שוות וראויות לחלוטין! המנזר יפהפה בכל קנה מידה. טבול בתוך ירוק ועננים, צבעוני, רוחני, ענק ומרשים מאד.

גילו לנו שברחבה שמחוץ למנזר מוכרים סופגניות שוות! הילדים ראו שלט donuts ושמו פעמיהם במהרה לדוכן. רק לאחר שהם כבר אכלו את הסופגניות הרגילות… הבחנתי שיש בבניין לידנו חור בקיר עם תור… ובחור בקיר הזה מוכרים את הדבר האמיתי! את המקיצה הטעימה. כמובן שקנינו גם אותה.

מהמנזר נסענו לכיוון מסלול שמונת הגשרים ב BELI ISKAR. למען האמת קצת התברברנו משום שה gps מודיע שהגענו ליעד באמצע שום מקום. שיחה עם מקומיים שטיילו וקטפו פטריות והבנו שצריך להמשיך ישר עוד כמה דקות נסיעה כדי להגיע לכניסה. בדרך העפר הזאת עוברים מרחבים בהם יש סוסים, פרות, עיזים וכולם באחו ללא גדרות וגבולות. מראה מרחיב לב.

הגענו למסלול יפהפה וקליל. אלו שמונת גשרי עץ שעוברים מעל נהר והמון טבע. מסלול קסום!

לאחר מכן חזרנו למלון לארוחת ערב, ושוב יצאנו לבר של בובי. (הפעם בלי הילדים. רק ארז ואני).

לילה שני- לינה בבורוביץ

• 31/7/19- עליה עם רכבל סגור (גונדולה) לפסגת המוסולה, וצעידה של 4 ק"מ לכיוון מהפסגה עד האגם הראשון. הנסיעה ברכבל היא כחצי שעה לכיוון. גובה התחנה הראשונה כ-2,500 מטר.

שוב קצת התברברנו בבחירת המסלול שמתאים לנו (לא רצינו להגיע עד הפסגה מרחק 3 שעות עליה לכיוון) אך התייעצות בפנטומימה עם מוכר הפירות יער במקום הבהירה לנו ללכת אחרי כולם. וכדי שאתם לא תתברברו: כאשר אתם יוצאים מהגונדולה, ואתם עומדים עם הגב אליה, פנו ימינה. לפניכם עליה (לא להיבהל, אין הרבה עליות במסלול) ואחריה יש התפצלות לכמה מסלולים. בחרו את המסלול האמצעי ולכו בו עד שתגיעו לאגם. הדרך רובה מישורית, יש מעט מאד עליות מתונות. הנופים עוצרי נשימה. הדרך כלל לא מוצלת. לנו ממש לא היה צורך בלבוש ארוך. חלקנו (כלומר, אני) נשרפנו באותו יום.

האגם אינו מרשים במיוחד ולא גדול, אך המראה הפתאומי שלו עטוף בהרים מאד מרנין. שימו לב! שאין שירותים לאורך כל המסלול…

חזרה לסמוקוב, ביקור ב”פארק” ובסופר המקומי וחזרה למלון.

לילה שלישי- לינה בבורוביץ

• 01/8/19 בהתרגשות גדולה מזה שחודש אוגוסט הגיע ושרדנו את החצי הראשון של החופש הגדול, ובהתאם לדרישות הרוב (4 מתוך 5) נסענו לסופיה (מרחק שעה ורבע נסיעה). הילדים היו חייבים קצת שופינג, מכוניות ובניינים.

לפני ההגעה לקניונים עשינו עצירה בפארק הפעמונים בסופיה Park Kambanite שנמצא סמוך לקניון RING. בפארק זה יש 300 פעמונים שנתרמו מכל העולם כמחווה לשלומם של כל ילדי העולם. המקום יפה והפארק נעים מאד. הפעמון מישראל נתרם על ידי קיבוץ מעברות. בהדפסת השם של הפעמון, האותיות הודפסו משמאל לימין ולכן כתוב: לראשי 😊.

ברשותכם לא אפרט את מעללי הקניונים בהם ביקרנו.

לילה רביעי- לינה בבורוביץ

• 02/8/19 עוזבים את אזור הרי הרילה לטובת הרי פירין בדרך להרי רודופי.

נסענו לעיירה בנסקו, כאשר בדרך עצרנו במפלי קוסטינץ. המפלים יפים מאד, המקום מתחוזק עם מסלול בנוי מעץ, גשרים ומדרגות. מאד קל וכמעט ללא הליכה.

לאחר מכן היינו צריכים לעצור בפארק הדובים הרוקדים, אך בשל השעה החלטנו לנסוע ישירות לבנסקו.

בדרך מבורוביץ לבנסקו פגשנו קינים של חסידות מקוננות על עמודי חשמל.

הגעה למלון מקסים בבנסקו ויציאה למדרחוב המקומי. המדרחוב עם המון בתי קפה, גלידות מעולות, חנויות מזכרות ואווירה נעימה. לאחר מכן הלכנו לרחבה שלפני הגונדלות והילדים הטיסו טיסנים שקנינו ב-8 לבה במדרחוב. הטיסנים ליוו אותנו כל הטיול והיו אטרקציה נהדרת!

לילה חמישי- לינה בבנסקו

• 03/8/19 ממשיכים במסע לכיוון הרי רודופי ונוסעים לכיוון פמפרובו. הדרך עצמה מהממת בכל קנה מידה! בתוך נקיקים צרים, במקביל לנהר, הרים עצומים. טבע במיטבו! דרך מהפנטת.

למרות שהנסיעה לא ארוכה מבחינת ק"מ, היא ארוכה מאד מבחינת הזמן בשל מורכבות הכבישים והדרכים.

בדרך עצרנו בכפר היפה ביותר שהייתי בחיי, LESHTEN. זהו כפר ציורי בו כל הבתים עם גגות צפחה. מראה כמו מתוך האגדות. אכלנו במסעדה מעולה בכניסה לכפר. לצערי התחיל לרדת גשם ולכן לא טיילנו בין בתי הכפר, אך הצצה קלה הבהירה לי ששווה לשוב לשם. גלריות וחנויות אומנות קטנות מסתתרות בסמטאות.

הגעה לפמפרובו בשעות הערב המאוחרות.

לילה שישי- לינה בפמפרובו

• 04/08/19 אחד הימים הכייפים ביותר בטיול! נסענו לטיול ג'יפים בתצפית עין הנשר. בפניה לכיוון התצפית עצר אותנו נהג "גיפ" (מיצובישי טראק) שהציע לקחת אותנו במחיר 60 לב עד התצפית. מכיוון שידענו שאי אפשר להגיע לתצפית אלא בג'יפ, וידענו שזה המחיר, חשבנו שהגענו לנקודת ההתחלה וסגרנו איתו את הטיול. במהלך הנסיעה ראינו שיש ג'יפים יותר מגניבים, בסגנון ספארי עם אפשרות עמידה. אין ספק שאילו הייתי יכולה לעמוד במהלך הדרך התלולה והקופצנית הזאת, הגב שלי היה מודה לי מאד! אז כאשר אתם מגיעים, תכנסו עם האוטו שלכם פנימה לכיוון הדרך (זה עדיין בכביש סלול) ותבחרו ג'יפ עם פוזה. 🙂

כאמור, הדרך עצמה מלאה בקפיצות ומהמורות, ארוכה מאד, מפחידה… אך שווה כל שנייה! המראות והנוף פשוט וואוו! הגעה לתצפית מרהיבה וחזרה לכיוון האוטו שלנו.

לאחר מכן נסענו לכיוון מערת לוע השטן. בדיעבד הייתי מוותרת על הביקור במערה. נכון שלכאורה היא מרהיבה, זורם בה נהר ויש בה מפל… אך בשל העומק והחושך שלה לא רואים כלום! רק שומעים את המים הזורמים. כמו כן ניתן לטייל בה רק במאורגן עם חצי שעה ראשונה של עמידה במקום אחד במסדרון המערה עם הסברים בבולגרית (עם הד של המערה). אציין שוב שהמערה בפני עצמה יפה, אבל חשוכה מאד ובסופה צריך לעלות 331 מדרגות די תלולות…

לאחר המערה עצרנו בעיירה קטנה וציורית שירוקה לקה. טיילנו בין הסמטאות, ישבנו לאכול במסעדה מקומית וראינו את הגשרים העתיקים.

לילה שביעי- לינה בפמפרובו

• 05/08/19 נסיעה לכיוון פלובדיב!

פלובדיב זו ההפתעה הכי גדולה של הטיול הזה! לא היה לי מושג שאני מגיעה לעיר צבעונית וצעירה, השנייה בגודלה בבולגריה (350k תושבים) עם היסטוריה עשירה מאד, תרבות ואומנות. הידעתם שפלובדיב נבחרה לבירת התרבות של אירופה לשנת 2019?! אני לא ידעתי זאת טרם ההגעה.

ביום ההגעה יצאנו למדרחוב השוקק. המון בתי קפה וסמטאות עתיקות.

לילה שמיני- לינה בפלובדיב

• 06/08/19 – סיור בוקר מומלץ מאד של FREE SOIFA TOUR 365 בעיר. לאחר מכן ביקרנו ברובע KAPANA. זהו רובע שהיה בעבר מקום מושבם של בתי מלאכה קטנים, אך עם השנים שינה את אופיו לבילויים. המון בתי קפה עם אופי, מסעדות (כולל טבעונית טעימה מאד), גלריות, מוזיאונים, היסטוריה, סמטאות עתיקות מתקופת השלטון התורכי, חנות תה משגעת ועוד.

בערב הלכנו עם הילדים והרחפנים לביקור בפארק הצאר שמעון. הפארק גדול ויפהפה, אם כי די חשוך… תאורה מינימלית. יש בו מזרקות עם סוג של מופע משולב באורות ומוזיקה.

לילה תשיעי- לינה בפלובדיב

• 07/08/19 נסיעה מחוץ לפלובדיב לאגם VACHA. זהו אגם מלאכותי מקסים שנוצר מסכר גדול שרואים אותו בדרך. הירידה לאגם היא דרך פרטית לרוב באמצעות בתי קפה להם חוף פרטי. בבית הקפה בו בחרנו להתארח יש סירות ועשינו שיט באגם.

לאחר הסיור באגם נסעו לקניון בפלובדיב להתרענן קצת מהטבע אותו ספגנו…

לילה עשירי- לינה בפלובדיב

• 08/08/19 נסיעה לכיוון הכפר GORNA MALINA ולינת לילה במלון בפארק המים:
  the wind mills hydropark. הפארק עצמו מאד יפה, גדול, עם המון בריכות, אגם עם סירות, 2 מגלשות מים לגדולים, מתקן לקטנים. המקום נקי, שליו, הילדים לא עמדו כלל בתור למגלשות ודי נהנו. החדרים במלון יפים ומפנקים.

בערב יציאה לכפר לארוחת ערב במסעדה. אמנם יש מסעדות בפארק, אך האוכל היה לנו ממש לא טעים ותחושה שהוא לא טרי.

לילה אחד עשרה- לינה בגורנה מלינה

• 09/08/19-12/08/19 סופיה! הביקור שלנו בסופיה כלל את המקומות והדברים הבאים:
  שדרות ויטושה, כנסיית אלכסנדר נייבסקי, שוק הנשים, כל הקניונים בעיר, השתתפות בסיור היהודי של free sofia tour 365, קארטינג בקניון רינג ופארק טרמפולינות מהמם area 52 בקניון רינג.

לילה 12 עד 15 לינה בסופיה

* לטיול זה החלטנו לנסוע לאחר שבחודש מאי 2019 נסענו (בזוג) לראות הופעה של סטינג בסופיה. כל כך התאהבנו שהחלטנו לחזור עם הילדים. לקריאת הבלוג על הטיול הזוגי בסופיה, מאי 2019, אתם מוזמנים להכנס לקישור זה.

• סיכום בתי מלון: מלבד מלון רילה בסופיה, כטלם מומלצים ביותר!

The post בול(גריה), בול מה שהיינו צריכים! מסלול משפחתי בבולגריה. appeared first on הפולנייה עושה חיים.

למען האמת… טסנו באפס ציפיות ואפס שיעורי בית. לקחנו מינימום לילות, רק לראות את סטינג, להתעלף, ולחזור לארץ הקודש. אבל כה הופתענו לגלות עיר שיש בה הכל מכל. עיר אירופאית נקיה, יפה, מלאה בפארקים, בתי קפה וחנויות, לצד כעס היסטורי, עוני מוסווה, ישן לצד חדש, עתיק לצד מודרני ונראה שבעיר היחסית קטנה הזאת ניתן לטעון לכל עוולות העולם. הבולגרים מאד נחמדים מצד אחד, אבל מספיק ברמיזה לדבר איתם על השלטון, על הקומוניזם, שחיתות, עוני ופרנסה- כדי לגלות את הפער הגדול בין מה שמתאמצים להראות לנו התיירים לבין המציאות אותה הם חיים.
למרות שלא תכננו כלום (כאמור חוץ מגורדון מת'יו תומאס סאמנר- סטינג) סופיה קבלה אותנו בזרועות פתוחות ומזג אויר מושלם.
היו לנו יומיים וחצי בעיר, אותם חילקנו כך:
ביום הראשון לקחנו סיור בחינם באנגלית של חברת free sofia tour. המדריך שלנו דינו, מדבר אנגלית מושלמת, שחקו תיאטרון שלומד עכשיו בימוי. דינו העביר לנו סיור תיאתטרלי ומעניין בין אתריה ההיסטורים של סופיה. הסיור מומלץ מאד, אין צורך להירשם אליו, הוא פעיל 365 ימים בשנה ובכל מזג אויר. את רשימת הסיורים ופרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הבא:https://freesofiatour.com

בערב הלכנו למסעדה crystal steak house sofia, שהחברים הקרניבורים מספרים שהיא טעימה מאד. המסעדה "יוקרתית" והמחירים בהתאם. http://steak.bg

למחרת נסענו לסיור פרטי בהרי רילה, אגם ISAKA, נהר ISAKA והר ויטושה. את הסיור סידר לנו יוז'י, יהודי בולגרי, דובר עברית. הוא דאג לקחת אותנו למקומות שלא היינו מגיעים בלעדיו, מסעדה מושלמת בכפר באזור הרי רילה, ואפילו עמד בזמנים והחזיר אותנו למלון בזמן כדי להתקלח וללכת לפגוש את סטינג. + 359 89 625 9314

למחרת, יום החזרה הביתה (יום ראשון) עשינו סיור רגלי מהמלון שלנו לאתרים בהם ביקרנו בסיור. הגענו לשוק הפשפשים מול הקתדרלה של אלכסנדר נבסקי, ראינו את החלפת המשמרות בבית הנשיא וספגנו את אווירת יום ראשון בבוקר של העיר. לאחר מכן נסענו לקניון פרדייז… מה אגיד לכם. עוד קניון אחד מיני רבים.

כמה דברים טכנים:
טסנו טיסה סדירה עם החברה הבולגרית. בהלוך ישבנו ב EXIT RAW והיה סביר. יחד עם זאת, שאר החברים שטסו איתנו ישבו במושבים רגילים, וסבלו מאד. לטענתם זו הייתה הטיסה הצפופה ביותר שהם טסו בה. אמנם רק שעתיים, אבל חשוב לקחת זאת בחשבון.
בחזור, לא שמרו לנו את ה EXIT RAW, אבל סוג המטוס היה שונה מהמטוס איתו הגענו ולכן רק סבלנו (כלומר, לא מאד סבלנו). צוות סביר, שירות סבי, אוכל סב, נוחות ס.

את ההסעה מהשדה למלון עשינו עם חברת NERO, במחיר של 45 יורו ל-18 איש (מיניבוס).
את ההסעה מהמלון לשדה עשינו עם המדריך יוז'י, במחיר 7.5 יורו לכל זוג.
חזרנו הביתה עם טעם של עוד, עם רצון לראות אזורים מחוץ לסופיה וללמוד עוד על המדינה הזאת שנראה שסובלת מיחסי ציבור מאד גרועים, כי היא הפתיעה אותנו, ובענק!

לאחר שלושה חודשים חזרנו לטיול משפחתי לאזור הרי הרילה ורודופי. אתם מוזמנים לקרוא על המסלול המשפחתי בבולגריה.

The post סופיה בשניים, טיול זוגי מאי 2019 appeared first on הפולנייה עושה חיים.

אני רוצה להגיד לאלי עמיר, תודה!

תודה על שהוא פייס אותי עם המדינה שלי. שהוא הראה לי דברים שידעתי רק ברמת הידע ולא ברמת הרגש והחוויה. בזכותו אני מרגישה יותר ישראלית.

אני ילידת הארץ (72), בת להורים ילידי הארץ, ומעולם לא נתתי את הדעת לכך שנולדתי וגדלתי למדינה בת 24 שנים בלבד, צעירה כל כך, ועם זאת, חזקה ובעלת אופי מובהק.

כל כך הרבה דברים לקחתי כמובן מאליו, וזאת גם הודות למקום בו גדלתי, שכונת בורוכוב בגבעתיים, שאפשר לי להיות בסוג של בועה (חיובית). ופתאום, חודש לפני שאני חוגגת 47, מגיע (בסך הכל) ספר ומעז מצד אחד לערער אצלי כל כך הרבה דברים, ומנגד לטעת בי אמונה ותקוה שקצת אבדה לי בשנים האחרונות פה.

הספר נער האופניים של אלי עמיר מספר בצורה מושלמת את החוויה של נורי פואד חלאסצ'י, נער עולה חדש מעירק, בתהליכי הקליטה שלו בארץ ישראל של שנות החמישים.

העלילה, ההיסטוריה השזורה, האוטוביגרפיה של אלי עמיר, התיאורים היפים של ישראל של פעם, של ירושלים, של דור שכל כך חסר היום, כל אלו הופכים את הספר לאחת היצירות היפות והחשובות ביותר שקראתי ולספר חובה לכולם! לצברים, לעולים, לאשכנזים, למזרחים… פשוט לכולם!

אני מקנאה במי שעדיין לא קרא את הספר.

The post נער האופניים/ אלי עמיר appeared first on הפולנייה עושה חיים.